בס"ד
בס"ד  
פרשת "חיי שרה" - על מציאת בן/בת זוג
פרשת "חיי  שרה" עוסקת, בין היתר, במשימה שהטיל אברהם  אבינו על עבדו הנאמן אליעזר למצוא שידוך  לבנו יצחק. באחד  מהתיאורים היפים והמרגשים שבתנ"ך,  אנו מתוודעים לכלה המיועדת, רבקה, לסיפור  פגישתה עם יצחק ולבסוף לחתונתם.                      
זוגיות זו הסדנא הכי משמעותית והכי אינטנסיבית לגילוי הכוחות הפנימיים הגנוזים בכל אחד ולתיקון המידות. בזוגיות אנחנו חשופים לחלוטין ובן/בת הזוג רואה אותנו ללא המסכות שאנחנו נוטים לעטות בחוגים חברתיים שונים מחוץ לבית. מעבר לכך, אדם נבון שהשכיל להבין שתפקידנו פה בעולם הוא להפיץ אור ולהטיב לסובבים אותנו (מבחינת "ואהבת לרעך כמוך") רואה בזוגיות ככר ההשפעה והנתינה האולטימטיבי. בזוגיות יש אפשרות (ואפילו חובה) אמיתית לחשוב על הצד השני ולחפש בכל רגע נתון כיצד ניתן לעשות לו/לה טוב יותר, כיצד ניתן לפנק, לספק צרכים ולהוות אוזן קשבת ולב מבין. לא חסרים מקומות וסיטואציות בהם אנחנו יכולים וצריכים לשמח את הסובבים אותנו, אבל אין מקום כל כך עמוק וחשוב כמו בזוגיות לעשות את זה. כדי שהקשר יצליח אין לנו ברירה אלא לוותר על הילד הקטן והקטנוני שקיים בתוך כל אחד מאיתנו ורוצה רק לינוק מהעולם לעצמו. להערכתי קרוב ל- 100% ממערכות היחסים שמתפרקות מקורן בחוסר הבנה שתפקידנו בחיים כבני/בנות זוג זה קודם כל להטיב לצד השני ורק אחר כך לחפש מה לי יוצא מזה ומה אני מרוויח. ראייה נכונה ומאוד פרקטית היא שכשלבן/בת הזוג שלי טוב באמת אזי גם לי במילא יהיה טוב באמת. כל מי שהתנסה בזוגיות יודע שהכלל הזה תמיד נכון. כשמתחילים להגיע הצ'וצ'וקים לעולם, הסדנא של החיים של נתינה, ויתור וסבלנות, שחשבנו שבזוגיות מגיעה לשיאה, מתבררת לנו שלמעשה רק מתחילה (אבל זה כבר סיפור למאמר אחר...). 
כמעט כולם מסכימים כי משאלת הלב העיקרית היא להכיר בן/בת זוג ראוי ולהקים עימו/ה תא משפחתי חם ואוהב. ולמרות זאת, רבים וטובים מתקשים היום במציאת השותף לחיים וחווים תחושות של תסכול, בלבול ולפעמים אף ייאוש. רווקות  מאוחרת וקושי במציאת בן/בת זוג היא תופעה  בת זמננו. בעבר אנשים לא בחרו בני זוג מאחר  וההורים בחרו עבורם. היום יש בחירה חופשית  ויותר ויותר אנשים יכולים לבחור האם ובאיזה  זוגיות להיות. אך למרות החופש לזכות הבחירה,  שבמהותו כמובן חיובי, אנו רואים שיש לא  מעט אנשים שלא מוצאים את זיווגם. 
במדרש ב"בראשית-רבה" כתוב: "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף". מדוע הזיווג כה קשה ומדוע הוא הומשל דווקא לקריעת ים סוף? הקושי הגדול הוא שעצם החבירה לאדם אחר מחייבת כל אחד לשבור במידה כזו או אחרת את ההרגלים  הקודמים ואת הטבע הבסיסי של אנוכיות. הדבר הומשל למים במעמד קריעת הים, שגם כן שינו את הטבע שלהם על מנת שבני ישראל יכלו היו לעבור דרכם. בנוסף, כמו שבסיפור היציאה ממצרים, ים סוף לא נבקע לשניים עד שנחשון בן עמינדב ואחריו שאר העם  קפצו אל המים (אשר כבר הגיעו להם עד לצוואר) והאמינו באמונה שלמה שהקב"ה יסייע בידם, כך  גם בזיווגו של אדם - הקושי הגדול הוא שהאדם  בעצמו יאמין שהבחורה הניצבת מולו היא זיווגו  ("אולי זו לא היא? אולי אנחנו לא מתאימים?") ושאוקיינוס  הבעיות והמניעות ("אבל מה עם פרנסה? אין  לנו דירה, אנחנו צעירים/מבוגרים מדי"),  יקרע בשבילם. 
מה מקור הקשיים הגדולים שחווים היום נשים וגברים איכותיים ומתוקים מדבש במציאת השותף/ה לחיים?                        
כיצד ניתן להתחזק באמונה שאנחנו בדרך למציאת הזיווג שלנו?                         
קורות הפרשה בקצרה:
- בגיל 127 הולכת לעולמה שרה אימנו. אברהם קובר אותה במערת המכפלה בחברון (במקום בו על פי האמונה קבורים גם אדם וחווה) לאחר שקונה אותה מעפרון החיתי.
- אברהם שולח את אליעזר לארץ חרן למצוא שידוך ראוי לבנו יצחק. אליעזר מזהה את רבקה ככלה המיועדת על פי התנהגותה המופתית, החמלה והחסד שקרנו ממנה.
- יצחק ורבקה נישאים לאחר מפגש מרגש.
- אברהם נפטר מן העולם בגיל 175 לאחר שהוא מצווה את רכושו (ואת כל השושלת הרוחנית שלו) ליצחק.
שבת שלום,                         
 
 
דמעות בעיניים, ניר. תודה!!!
השבמחק